אלכסנדר פן / היה או לא היה

 

Alexander Pen / Has It Ever Been?

 

בכל פגישה מקרית פורחת איזו תכלת
לכל מבט ראשון - ניחוח הלילך
היה או לא היה - ישנם לילות כאלה
לילך היה לילו, לילו היה לא לך

With anyone you meet, a purity ignites, dear

To every single look – some lilac’s scent there is

Yet has it ever been? There are in fact such nights here

Your night was always his, but who would have had his?

 

נפגשו במקרה, גם מקרים יאמנו
היא היתה עצובה, הוא שקט ושתוי
הוא אמר: תסלחי לי, מה טוב עולמנו
אם אפשר בו לפגוש איזה פלא בדוי

When they met, was it chance? Is chance hard to believe in?

She was blue, looking down, he was quiet and drunk

He said: pardon me, isn’t it great to be living

If one finds here a great made-up wonder by luck

 

היא אותו אהבה, הוא את בית המרזח
ושניהם אהבו את הלילה ברחוב
כל חצות, עת ליוום עד ביתה הירח
הוא חייך: "ליל מנוחה". היא שתקה: "לילה טוב"!

Yes, she loved him so much, he – made love to his tavern

And they both loved the night walking out on the street

To her home Moon accompanied them, and ungoverned

He would smile her “Good night”. “’Night!” she’d silently greet.

 

היה או לא היה - הפשר לא נודע לי
במגעם שגבה סימפונית לולו
בכל פגישה מקרית יש משהו פטלי
לילו היה לא לה, לילה היה לילו

But Has it ever been? Or nonsense, non-committal?

Their touch ignited his coop’s symphonies of ease

With anyone you meet, there’s something that is fatal

Her night was always his, but who would have had his?

 

היא אותו אהבה, הוא אהב את היין
ושניהם אהבו ללקט כוכבים
הירח אהב את שניהם, כי עדיין
הירח אוהב לאהוב אהובים

Oh, she loved him so much, he – made love to his liquor

And they both loved to gather there star after star

And the Moon loved them both, for the Moon – it won’t flicker –

For the Moon always loves loving lovers afar

 

ושתקו, יראים לנפץ את השקט
רק חיוך אישוניו מלטף את הראש
היא קינאה ביינו, כי שפתו מתנשקת
עם כוסית אדומה מחשמל ותירוש

They’d keep still, as if fearing to shatter their bliss –

Just the smile of his pupils was stroking her head

She would envy his wine, for his lips – they could kiss –

Neon, liquor, and glass full of redness instead

 

היה או לא היה, תמימות היא או איוולת?
על סף דלתה הצר גוועו הרבה לילות
היה או לא היה - חלום בדוי או פלא
לילו היה לא לה, לילה היה לילו

Yet has it ever been? Just foolish, or naïve here?

Her narrow doorstep saw too many dying eves

Yet has it ever been – a wonder, dream conceived, dear

Her night was always his, but who would have had his?

 

הימים לא חיכו... כה חופזים בימינו
הימים, שהסכינו לחתור אל החוף
היא חשבה: מה איום ומצחיק עולמנו
אם אפשר בו עדיין כל כך לאהוב

And the days did not wait… nowadays they do hurry

All these days, so accustomed to row to the shore

She thought, isn’t it dreadful and funny and horrid

If we still love so much, and yet want even more

 

היא אותו אהבה, הוא את בית המרזח
ושניהם אהבו את הפחד החד
ולבסוף נתרעד ושמע הירח
את דבריה אומרים לו בלילה אחד

Yes, she loved him so much, he – made love to his tavern

And they both loved the piercing, intestinal fear

One night finally Moon shivered, hearing, ungoverned,

All her words to him, said with a voice sharp and clear

 

היה או לא היה, הפשר לא נודע לי
לילי היה לילך, לילך היה לא לי
בכל פגישה מקרית יש מהו פטאלי
עייפתי לאהוב... שלום לך לא לי

Oh, has it ever been? Or nonsense, non-committal?

My night was always yours, your night was never mine

With anyone you meet, there’s something that is fatal

I’ve tired of this love… Farewell, you, Never-mine…

 

From Hebrew: Yuval Marton, August 25, 2005

Many thanks to Donny Inbar for his enlightening remarks.